בן איזבל וסובחי. אדוארד נולד בירוחם ב-30.8.1960. בהיותו בן עשר עברה המשפחה להתגורר בנצרת עילית, שם הוא גדל והתחנך.

לאחר שסיים את לימודיו התיכוניים התגייס אדוארד למשטרה, מתוך רצון לשלב בין קריירה ותרומה לקהילה. בתחילת שירותו שירת בתל אביב, במרחב הירקון, כחוקר פשעים, ולאחר מכן עבר לשרת במשטרת התנועה הארצית.

אדוארד נשא לאישה את ז'נט, בני הזוג גרו בנצרת עילית ונולדו להם שלושה ילדים. הוא היה בעל נפלא, אב למופת ומסור מאוד לעבודתו. איש אדיב ונעים הליכות, אשר משפחתו ועבודתו היו מהות חייו.

בשנת 1995 חלה אדוארד במחלת הלוקמיה ועבר טיפולים כימותרפיים קשים. מסירותו הרבה למשטרה באה לידי ביטוי כאשר הוא שב לעבוד מיד כשהסתמנה הפוגה במחלה. הוא סבל רבות, אך המחשבה כי יחזור לעבודה נתנה לו תקווה ורצון להמשיך לחיות.

כחודש לפני מותו, באחד הביקורים שערכה אצלו קצינת הרווחה, אמר: "אל תערכו לי ועדת מוגבלים, אני חוזר לעבודה, תחכו לי".

ב-29.1.1999 הכריעה המחלה את רב-סמל מתקדם אדוארד. בן שלושים ותשע בנפלו. הוא נטמן בבית העלמין בנצרת. הותיר אחריו אישה - ז'נט, שלושה ילדים - נטלי, סוזן ואמיר, אם - איזבל, אח - אדיב, ושלוש אחיות - מנרווה, אנטואנט ונורית.